לדלג לתוכן

חיית מחמד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "חיות מחמד" מפנה לכאן. לערך העוסק באלבום של הלהקה מוניקה סקס, ראו חיות מחמד (אלבום).
חתול פרסי וקבליר קינג צ'ארלס ספנייל בחצר פרטית. חתולים וכלבים הם חיות המחמד הנפוצות ביותר בבתים.
ילדה מלטפת אמריקן פיטבול טרייר.
ילדה משחקת עם הארנבון שלה.

חיית מחמד או חיית שעשועים היא חיה המגודלת על ידי האדם לטיפוח, ליופי, לחמידותם או על מנת לספק חברה ולרוב שלא להפקת תועלת כלכלית (למעט מכירתם והצגתם) ולרוב הכוונה היא לחיות כרכוש פרטי. מרבית חיות המחמד בויתו בידי האדם, כשלעיתים ביותם נועד להחזיקם למטרות עבודה כשאר חיות משק אך בהמשך הפכו לעיתים לחיות מחמד. אחרות הן חיות בר שאולפו או לעיתים נאספו מהטבע, לעיתים בניגוד לחוק.

בעת החדשה רבים נוהגים לגדל חיות מחמד, כשבמרבית המקרים מדובר בכלבים והחתולים, המשמשים גם כבני לוויה ואף תחליף למשפחה. לעיתים הם אף הורבעו בברירה מלאכותית כדי ליצור גזעי מחמד טיפוסיים.

אצל בעלי חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שהתופעה נחשבת לייחודית לאדם נצפו מספר מקרים בהם פרימטים אחרים כמו שימפנזה או קפוצ'ינים גידלו חיות אחרות כמו שפנים, אך אלה הסתיימו בפגיעה ב"חיית המחמד" שלהם. נצפו גם מספר מקרים ייחודיים בשבי של חיות שהחזיקו חיות אחרות ל"מחמד", ביניהם: הגורילה "קוקו" (אנ'), האורנגאוטן "טונדה" (אנ') והפיל "טרה" (Tarra the elephant) וכן "אמור וטימור" – טיגריס סיבירי ועז שגדלו יחדיו.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלבים גודלו כחיות לוויה ולעיתים לחיות מחמד, כשהדבר ידוע החל מהתקופה הפלאוליתית שלפני 12,000 שנה. למעט הכלבים לאורך רוב ההיסטוריה וברוב החברות לא היו חיות מחמד ידועות כלל.

בימי הביניים היו גילויי חיבה כלפי בעלי חיים מספיקים להחשיד ואף להרשיע אדם (בדרך כלל נשים) בכישוף. כלבים הוחזקו אך לרוב כחיית עבודה ושמירה, למעט כלבי ציד שאחזקתם הותרה רק לאצילים. גם לאחר מסעות ציד ארוכים שיצרו קרבה וחיבה בין צייד לכלבו, הפילוסופיה מנעה התייחסות לכלב כבעל רגש או מחשבה, מה שיצר ריחוק ממנו. רק במחצית השנייה של המאה ה-19 החלו בני המעמד הבינוני העירוני לגדל כלבים וחתולים כחיות מחמד והתחביב התפשט לשכבות אמידות פחות. רוב זני החתולים והכלבים התפתחו לאורך התקופה הוויקטוריאנית בה הפכה חית המחמד לסמל סטטוס[1].

תערוכת הכלבים הראשונה התקיימה באנגליה ב-1859[2], החנויות הראשונות לחיות מחמד וצרכיהם הופיעו בשנות ה-80 של המאה ה-19 בפריז ומזון כלבים מסחרי יבש הופיע על המדפים רק ב-1920 (ביסקוויט כלבים עשוי דגנים, ירקות ומעט בשר בקר שווק כבר ב-1910). בשלהי המאה ה-19 הופיעו גם ראשוני המקלטים לחיות מחמד נטושות, בייחוד כאשר נדרש היה לשלם אגרה על רישיון לגידול כלבים, מה שגרר מנהג באנגליה לגדל גורים עד גיל חצי שנה ואז לשחררם לרחוב.

טיפוח זני חיות מחמד התפתח במשך המאה ה-19 ובה גודלו מגוון גדול של חיות שאינם היו חיות משק. לאורך הזמן התווספו חיות מחמד שונות וכן החלו לגדל חיות אקזוטיות, כשלעיתים הדבר גרם להפצתם כמינים פולשים. בנוסף הוקמו מקלטים רבים לחיות מחמד וחיות המחמד עברו לתנאים "מפונקים" יותר.

מיני חיות המחמד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוגר זהוב בכלוב.
מארה פטגונית.
דג זהב באקווריום.
איגואנה ירוקה כחיית מחמד.
תוכון מצוי שאיבד את גווניו הטבעיים.

חיות מחמד מחולקות לשני סוגים: טיפוסיות שברובם הם מבויתים ואקזוטיות, כלומר חיות בר. עם זאת גם חיות בר בטבעם יכולים להפוך לטיפוסיות לאחר ברירה מלאכותית, המשנה את מאפייניהם מספיק כדי להיות שונים מהפרטים בבר, כך שנמנעים מרבייה של הפרטים בבר לאלה בשביה (כך למשל אצל מספר תוכים או דגי זהב). מספר חיות שנחשבו לטיפוסיות בעבר הפכו לנדירות ואקזוטיות בזמן המודרני, לאחר שהחוקים על הגידול השתנו.

חיות מחמד טיפוסיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית חיות המחמד הטיפוסיות כוללות:

חיות מחמד אקזוטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוריס איטי בנגלי המוחזק כחיית מחמד באופן לא-חוקי במיאנמר. הלוריס מצוי נכון ל-2023 בסכנת הכחדה, בין השאר עקב הסחר.
ארכיטקט גרמני המחזיק נמרים מאולפים כחיות מחמד.
אייל פרדי לבן-זנב המוחזק כחיית מחמד.

חיות מחמד אקזוטיות (אנ') הם חיות שהיו חיות בר עד שגודלו בידי האדם (מבלי לעבור ביות) ולעיתים אף אולפו לכך. ההגדרה לחיות אקזוטיות יכולה להשתנות לעיתים ואף חלק מחיות המחמד הטיפוסיות החלו כאקזוטיות, כמו חמוס הבית וכמה מכרסמים, עופות וזוחלים מגודלים. כמו כן מספר שבטים החיים בקרבה לטבע מגדלים לעיתים חיות בר מקומיות סביבם.

ההגדרה במאה העשרים ואחת לחיית מחמד אקזוטית מקובלת בעיקר בחוק המדינה, כאשר למשל באסופת התקינה הפדרלית מקובל שחיית מחמד היא: "כל חיה שהוחזקה בדרך כלל כחיית מחמד במשקי בית משפחתיים בארצות הברית", אך לא "חיית מחמד שהובאה ממדינות אחרות או בעלת מוצא זר", כמו מינים פולשים.

חלק מהחיות אסורות במסחר והחזקה באופן פרטי ואחרות מותרות אך דורשות עלויות גבוהות של מיסים לוטרינרים ולגורמים נוספים וכן מעקב קבוע של משרד החקלאות האמריקאי ועוד והמונח חל גם על הקמת גן חיות פרטי והחזקת חיות בו. למרות החוקים ברחבי ארצות הברית ועוד מדינות, ישנו סחר לא חוקי בחיות מחמד שונות ולעיתים מעבירים חיות מחמד שנתפסו באופן לא חוקי לגני חיות, בהם הם מקבלים גידול מותאם יותר.

מבין אלה ישנם שני סוגי חיות מגודלות:

חיות מחמד אלה כוללות מגוון בעיות: בראשם הבעיה שישנו סחר לחיות מחמד במדינות שונות כדי לצוד את החיות מהטבע, מה שנכון אף על חיות שחוקי להחזיקם (כמו תוכים). מספר חיות כמו לוריס איטי ניצודו מהטבע וגידולם בשבי גורם לפגיעה בהם, תוך שקוצצים את שיניהם כדי שלא יוכלו לפגוע בבעליהם. החזקת חיות אלה גם דורשת ציוד מיוחד כמו מזון מתאים, רפואה ייחודית אשר יכולה לעלות בהרבה עבור וטרינרים כאשר הם חולים וכן עוד רשימה של צרכים מיוחדים עבורם (גודל אזור, העשרה סביבתית ואף רישיונות על גידולם). למעשה גידולם מציב כל בעיה של גידולם בגני חיות, רק מבלי לקבל ביקורות ומענה ציבורי שגני חיות מקבלים.

בנוסף חיות אלה יכולות לעיתים לברוח לטבע ולהפוך לפולשים בטבע או ברחובות הקרובים, מה שיכול להפוך אותם למין פולש הרסני, מה שקורה להרבה מינים פולשים (כמו דררה מצויה). אלה יכולים גם להפיץ טפילים ומחלות המסכנים את סביבתם גם מבלי שנמלטו.

ובנוסף חיות אלה במקרים רבים עלולים לתקוף אנשים הסובבים אותם, בין אם בעליהם או אחרים, בתוך המתחם או כשנמלטו ממנו וכן לתקוף חיות מחמד אחרות או אף חיות בר בסביבתם. נתוני תקיפות של חיות מחמד אקזוטיות גבוהות במיוחד ומצביעים על 3.5 הרוגים כל שנה בארצות הברית מחיות מחמד כאלה, ביניהם נחשים ארסיים תנינים דובים, שימפנזות וטיגריסים לא מאולפים.

אצל חיות רבות כל הסיכונים הללו חלים ולרוב מקפידים בקפידה על החדרתם דרך נמלי תעופה והענישה על החזקתם גבוהה.

שכיחות חיות המחמד ונתוני החזקתם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חנות לחיות מחמד בפיליפינים.

רוב חיות המחמד מגודלות במדינות העולם המערבי ושכיחותן עולה ככל שעולה רמת החיים והשפעת תרבות המערב. כך למשל, מתפשטת אופנת גידול כלבי מחמד בקרב האוכלוסייה העירונית האמידה בסין, בה היה הכלב באופן מסורתי מגודל כמקור לבשר[3].

ב-2009–2010 החזיקו כ-71 מיליון שהם כ-62% ממשקי הבית בארצות הברית בחיית מחמד וב-2013, מספר חיות המחמד עלה על ילדים ארבעה עד אחד בארצות הברית[4] באוסטרליה היה שיעור אחזקת חיות המחמד 65% ובבריטניה 44% ברוב הארצות המפותחות האחרות אחוז המגדלים חיות מחמד הוא כ-15% וביפן כ-12%[5].

ההוצאה על חיות מחמד בארצות הברית הגיעה ב-2009 ל-45.5 מיליארד דולרים מתוכם 18.3 מיליארד הוצאו על מזון כלבים - יותר מהוצאה על מזון תינוקות ו-12.8 מיליארד דולר על טיפול וטרינרי[4].

ב-2009 היו בישראל 385,000 כלבים רשומים במרכז הארצי לרישום כלבים בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות[6].

חיות המחמד הפופולריות ביותר בארצות הברית (במיליונים):

חיה מספר משקי בית מספר חיות מגודלות ממוצע למשק בית מאוכלס
חתול 38.2 93.6 2.45
כלב 45.6 77.5 1.7
דגים 13.3 171.7 12.86
יונקים קטנים 5.3 15.9 3
עופות 6 15 2.5
זוחלים ודו-חיים 4.7 13.6 2.89
סוסים 3.9 13.3 3.41

סיבות לטיפוח חיות מחמד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תעודת פטירה של כלב, דבר שנהוג רק מהעת החדשה ורק במדינות המערב.[דרוש מקור]

על פי גישה פסיכולוגית-אבולוציונית חיות המחמד הן "טפילים חברתיים" המנצלים דחפים של טיפול בצאצאים. בדומה לאופן שבו מתבססת הקוקייה על אינסטינקט ההאכלה והטיפול של ציפורי השיר שבקיניהן היא מטילה את ביציה. לבני אדם ילדות ארוכה ובהתאם גם מוטיבציה לטפל ולטפח "ילדים". חיות המחמד ובפרט הכלבים והחתולים, סיגלו לעצמם מאפיינים פיזיים והתנהגותיים המעוררים בנו את הדחף ההורי. ככל שלבעל החיים עיניים גדולות, פרצוף עגול ונטייה קבועה להתרפקות והתלטפות יש סיכוי טוב יותר שיזכה להגנה, למזון ולטיפול שיאפשר לו להעביר את התכונות הללו לדור הבא[7].

גישה שונה[8] מייחסת לבני אדם יכולת להאניש בעלי חיים כלומר לייחס לחיה רגשות ומניעים אנושיים ובכך להפוך אותה לחלק מהסביבה החברתית. היכולת להרחיב את יכולת ההזדהות (אמפתיה) מהתחום החברתי על הסביבה הביולוגית מקורה בהתפתחות אבולוציונית שהיה לה יתרון בחברה המבוססת על צייד. מי שהצליח לייחס לחיה ואינטרסים הפך לצייד טוב יותר וליישם אסטרטגיות צייד מורכבות שדרשו חיזוי של התנהגות החיה. התכונה המאפיינת חיות מחמד, על פי השערה זו היא אנתרופורמיזם כלומר מאפיינים פיזיים והתנהגותיים המאפשרים האנשה.

הירידה בגודל המשפחה במדינה המפותחת מורידה את הסבירות שלילד יהיו אחים, תינוקות או אנשים זקנים, אשר חיים איתו באותו משק בית. דבר זה מעלה את הדומיננטיות של התפקיד הרגשי והחברתי של חיות מחמד[9].

לפי יי-פו טואן (Yi-Fu Tuan) גידול חיות מחמד הוא ביטוי של שליטה ואדנות[10]. מאחורי האידיליה לכאורה של חברות ונאמנות בין אדם לחיה מסתתרת שאיפה לשלוט ולעצב יצור חי כרצוננו. על פי טואן חיבה ושיעבוד אינם סותרים אלא עשויים להתקיים בו זמנית ואפילו להגביר זה את זה. חיות המחמד אינן אלא תחליפים מודרניים לגמדים או לעבדים ששיעשעו את האצילים בתקופות קדומות. חיית המחמד, גם כשהיא שבעה ומטופחת, הוא רכוש שאנו שולטים בכל היבט של חייה: תזונה, מגורים, סדר יום, עשיית צרכים, רבייה ומוות. מבקרי גישתו של טואן טוענים כי היחסים בין רוב הבעלים לחיות מבוססים על "משא ומתן" ופשרות יותר מאשר על פקודות וציות[11].

חיות מחמד מלאכותיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי גישה אחרת מה שהופך חיה לחית מחמד היא ההשקעה הרגשית של הבעלים בקשר ולא מאפיין כלשהו של החיה. הגדרה זו מרחיבה את תחום ההגדרה של חיות מחמד גם לצעצועים או תוכנות של "חיות מחמד וירטואליות" (אנ') דוגמת טמגוצ'י או חיות מחמד רובוטיות (אנ'). מגדלי חיות וירטואליות מבטאים חיבה ונאמנות ממש כמגדלי כלבים ונוטים להסביר התנהגות של הצעצוע הממוחשב במונחי רגשות ומוטיבציות אנושיות. נרשמו מקרים של דיכאון ואפילו איומי אובדנות לאחר "מוות" של חיה רובוטית או וירטואלית וגם "התעללות" מכוונת בחיות וירטואליות.[12].

יתרונות בהחזקת חיות מחמד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טיפול בעזרת בעלי חיים

חיות מחמד יכולות להוות עזרה לבעליהם, כמו אצל כלבים וחתולים. במספר מקרים ידועים כלבים וחתולים שהצילו את בעליהם, הזעיקו עבורם עזרה או הבריחו מהם טורפים, גנבים או פושעים. כמו כן הם יכולים להדביר מזיקים כמו חולדות או נחשים ארסיים מהסביבה המקומית.

פלורנס נייטינגייל הבחינה בהשפעה החיובית של טיפוח חיות מחמד על חולים כרוניים ונכים

ציפור מחמד בכלוב היא לפעמים הנאתו היחידה של נכה המרותק שנים לחדרו. אם יש ביכולתו להאכיל ולנקות את החיה בעצמו יש תמיד לעודדו לכך

— Florence Nightingale, Notes on Nursing: What It Is, and What It Is Not

כמה מחקרים הראו השפעה חיובית של טיפוח חיות מחמד על בריאות הבעלים[13]. כך, למשל, מחקר במהלכו חולקו חיות מחמד לקשישים הראה כי מי שאימצו חיית מחמד נזקקו פחות לביקור רופא מקבוצת הביקורת ובריאותם נפגעה פחות בהשפעת אירועים גורמי לחץ[14]. קשר חזק לחיית מחמד נמצא כמסייע בהפחתת דיכאון אצל מבוגרים בודדים (כאשר רשת התמיכה האנושית חלשה), לא נמצאה תרומה מובהקת של חיית המחמד אצל מי שנהנה מסביבה חברתית אנושית תומכת[15] מחקר שעקב אחר חולים לאחר אשפוז עקב מחלת לב ריאה תמותה נמוכה באופן מובהק אצל חולים שברשותם חיית מחמד לעומת מי שלא גידלו חיה[16] מספר מחקרים גם העידו על הגברת חיבור עם הקהילה תוך שימוש בחיות מחמד, אשר לעיתים מפחיתות עוינות או רתיעה של בעליהם מהסובבים את החיה.

חסרונות בהחזקת חיות מחמד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות היתרונות הכרוכים בהם להחזקת חיות מחמד (טיפוסיות) ישנם גם חסרונות שונים. העיקרי הוא העול הכלכלי על החזקתם, בין השאר לקניית מזון, אמצעי מגורים ומשחק, החלפת ציוד שניזק, פינוי צרכים וניקיון וכן טיפול וטרינרי. חיות מסוגים שונים דורשים ציוד נוסף: אקווריום תקין, העשרה סביבתית (בין השאר על ידי טיול משותף בחוץ) ואמצעי רבייה לחלקם. חיות מחמד גזעיות יכולות לכלול תקנים מחמירים ו"מפונקים" יותר על גידולם וקנייתם.

לחיות מחמד ישנה גם השפעה רבה על סביבתם היכולה לחול בעיקר כאשר הם נעזבים או נמלטים ומתפראים בעיר או בטבע. חתולים וכלבים למשל יכולים להוות סכנה לחיות קטנות יותר או על אוכלוסיות חתולי בר וכלבים מקומיים לאחר ששוחררו. מאכלי חיות מחמד שונים גם מזהמים את הסביבה, בעיקר כשהם מיוצרים בכמויות גדולות.

להחזקת חיות שונות יש השפעות בריאותיות, ביניהם השפעות של טפילים ומחלות מועברות או אלרגיה ואסתמה מהשרת פרוות או נוצות, לכלוך קבוע, מתחים עקב התנהגויות החיות, מעידה על חיות מחמד, הגורמת ליותר מ-86,000 נפילות חמורות מדי שנה בארצות הברית ואף לשבירת עצמות וכן תקיפת חיות מחמד נושכות.

החזקת חיות מחמד פוגעת גם בהם, לרוב עקב אכילה לא זהירה או אחסון לקוי. חיות מחמד מצריכות הרחקת מזון אנושי הרעיל בעבורם, כמו שוקולד או ענבים ואף צמחי נוי כמו בגוניה עלולים לסכן אותם אם יאכלו אותם ואף מכשירים פשוטים עלולים לפגוע בשגרת חייהם של חיות מחמד, כמו כלבים הרגישים לרעש. כמו כן במדינות המערב חיות מחמד רגישות מאוד להשמנת יתר, היכולה להיות קטלנית ואלה נגרמים עקב מזון רב קלוריות וחוסר בפעילות גופנית. כמו כן מספר בעלים עלולים להתעלל בחיות המחמד שלהם, להציב אותם עם חיות מחמד שפוגעות בהן (חתולים למשל עלולים לתקוף חיות מחמד קטנות יותר) או לטפל בהם בחוסר יעילות.

חיות מחמד במסורת היהודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל אסרו "לגדל כלב רע בתוך ביתו"[17], מחשש שינשוך ויפחיד את הבאים. ובלשון הרמב"ם[18]: "אסרו חכמים לגדל חזירים באדמת ישראל, ולא את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת, אבל מגדל הוא כלבים בעיר הסמוכה לספר, ביום קושרו ובלילה מתירו. ואמרו חכמים: ארור מגדל כלבים וחזירים, מפני שהיזקן מרובה ומצוי".

בעקבות זאת קבעו כמה מחכמי ההלכה בימי הביניים ש"כלב שאינו רע מותר לגדל", וש"כלבים קטנים בני תרבות (מאולפים), אינם בכלל האיסור". מקורות אחרים מעידים שגידול חיות מחמד, בעיקר כלבים, היה שכיח גם בתקופות קדומות. רבי יעקב עמדין[19] קבע במאה ה-18 שמותר להחזיק רק כלב אחד, בתנאי שהוא קשור בשלשלת ולצורכי שמירה בלבד.

דעת האוסרים מסתמכת על המבואר במדרש[20] על הפסוק (קהלת ו יא) "כי יש דברים הרבה מרבים הבל" - אלו מגדלי קופים וחתולים, וחולדות הסנאים, ואדני השדה וכלב הים, מאי אית להון הנייה מנהון (תרגום: איזו תועלת יש להם מכך?). הכוונה, מבואר במקומות אחרים, למגדלים עופות לנוי ולקילוס, ומה שמוציא עליהם היה לו לתת לעניים.

מבואר לפי זה שאלו המגדלים עופות ודגי נוי לשם שעשוע - אין דעת חכמים נוחה הימנו. אולם בהרבה ספרי הלכה מבואר שאין איסור הלכתי בדבר, וכמו שדייק החיד"א בספרו "ברכי יוסף"[21] מלשון הבית יוסף שם שמותר לגדל תוכי בבית, וכן עולה מדברי שו"ת יכין ובועז שמותר לגדל קוף אף על פי שהוא טמא. וכן כתב בספר כף החיים[22] שמותר לגדל עופות ובעלי חיים טמאים לנוי וכדומה. אך יש אומרים שגידול ארנבות בביתו לשחק בהם, אסור לכל הדעות (שו"ת חסד לאברהם), כיוון שרוב הארנבות מיועדות לאכילה לגויים, ונראה שלפי המצב בשנות האלפיים בישראל, כשהארנבות נמכרות בחנויות כחיות מחמד ולא לאכילה, דין הארנבות כדין התוכי.

הלכה ייחודית נוהגת במי שמגדלים בעלי חיים ובפרט חיות מחמד היא[23], שאסור לאדם לאכול לפני בעל החיים, שנאמר "ונתתי עשב בשדך לבהמתך, ואכלת ושבעת".

הרב אליעזר מלמד, טוען שהאיסור על סחר בחיות טמאות כמו כלב, חתול או תוכי, נובע מהחשש שאם יהיו בידו של יהודי יבוא לאכול מבשרן. הוא מצטט מהרב יוסף קארו, שדווקא מתיר סחר בחיות טמאות, באומרו שהתורה אינה אוסרת החזקת חיות מחמד, כך שמדובר לדעתו בפסיקות מאוחרות יחסית. הוא מציין שהעובדה שבעלי החיים האלה טמאים למאכל, אינה אומרת שמידותיהן פגומות[דרוש מקור].

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: גידול חיות מחמד
ויקימסע מדריך למטייל בוויקימסע: טיול עם חיות מחמד
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיות מחמד

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Leslie Irvine, Pampered or Enslaved? The Moral Dilemmas of Pets, International Journal of Sociology and Social Policy, Volume 24 Number 9 2004
  2. ^ Birmingham Dog Show Society
  3. ^ Heidi J. Nast, Loving….Whatever: Alienation, Neoliberalism and Pet-Love in the Twenty-First Century, ACME: An International Journal for Critical Geographies, 5 (2), 300-327
  4. ^ 1 2 American Pet Products Association, Industry Statistics & Trends
  5. ^ Arkow, P. (2004). Animal –Assisted Therapy and Activities (9th edition). Stratford, NJ.
  6. ^ סקר הנתונים הסטטיסטיים אודות כלבים בישראל
  7. ^ John Archer, Why do people love their pets?, Evolution and Human behavior Vol. 18 (4) P. 237 - 259 ,1997
  8. ^ Anthropomorphism and Anthropomorphic Selection—Beyond the "Cute Response",Author: Serpell, James A. Source: Society and Animals, Volume 10, Number 4, 2002, pp. 437-454
  9. ^ McCardle, Peggy (Ed); McCune, Sandra (Ed); Griffin, James A. (Ed); Maholmes, Valerie (Ed), (2011). How animals affect us: Examining the influences of human–animal interaction on child development and human health. Washington, DC, US: American Psychological Association, xvi, 228 pp
  10. ^ Yi-Fu Tuan, Dominance and affection: the making of pets, 1984. Yale University Press
  11. ^ Jen Wrye, Beyond Pets: Exploring Relational Perspectives of Petness, Canadian Journal of Sociology 34(4) 2009
  12. ^ David Benyon and Oli Mival, , Scenarios for Companions Austrian Artificial Intelligence Workshop, September 2008, Vienna
  13. ^ Pet Bruce Headey, ownership: good for health?, MJA Vol 179 3 November 2003
  14. ^ Judith M. Siegel, Stressful Life Events and Use of Physician Services Among the Elderly: The Moderating Role of Pet Ownership, Journal of Personality and Social Psychology, 1990, Vol. 58, No. 6, 1081-1086
  15. ^ Thomas F. Garrity et al., Pet Ownership And Attachment As Supportive Factors In The Health Of The Elderly, Anthrozoos, Vol. 3, No. 1 1989, pps 35-4
  16. ^ ERIKA FRIEDMANN et al., Animal Companions and One-Year Survival of Patients After Discharge From a Coronary Care Unit, Public Health Reports, July-August 1980, Vol. 95, No. 4
  17. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מ"ו, עמוד א'
  18. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות נזקי ממון, פרק ה', הלכה ט'
  19. ^ שו"ת שאילת יעבץ, סי' י"ז, באתר היברובוקס
  20. ^ מדרש קהלת רבה פרק ו' פסוק יא'
  21. ^ יורה דעה סימן קי"ז
  22. ^ יורה דעה סימן קי"ז סק"ה
  23. ^ ברכות דף מ' עמוד א'
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חיית_מחמד&oldid=39892360"